סקירה שבועית 13.10.25 - מכתב מהגב׳ שוק אלינו

הבוקר בחרתי לכתוב סקירה בצורה מעט שונה על השוק (מתייחס אליה בלשון נקבה כאות כבוד)


אתה קורא לי גברת "שוק". אתה מדבר עליי כאילו אני איזה מנגנון מסובך של גלגלי שיניים, איזה אלגוריתם ענק שאם רק תמצא את הנוסחה הנכונה, תפצח אותי. איזו מחשבה חמודה, תמימה, וכמה שהיא עולה לך ביוקר.


אני לא מכונה, חבר. אני מראה; מראה ענקית שמשקפת את כל התקוות, הפחדים, החמדנות והייאוש של מיליוני אנשים. ביום שישי האחרון לא "ירדתי" בגלל ציוץ של איזה נשיא לשעבר; אני השתמשתי בציוץ הזה כדי לסחוט החוצה את כל אלו שהתחילו להרגיש קצת יותר מדי בנוח.


כי זה התפקיד שלי. לזרוע ספק בדיוק כשאתה מרגיש ודאות, ולתת תקווה בדיוק כשאתה על סף שבירה. ואתה, פעם אחר פעם, נופל ישר לתוך המלכודת שאני טומנת לך.


🐘 למה אני חושפת?


כי האמת? קצת משעמם לי. לראות אותך ואת חבריך עושים את אותן טעויות שוב ושוב זה כמו לצפות בשידור חוזר של סדרת טלוויזיה גרועה. אתם מאשימים את הפד, את סין, את האלגוריתמים, אבל אף פעם לא מסתכלים על השחקן היחיד שבאמת קובע את גורלכם במגרש המשחקים שלי.


אתם לא מסתכלים במראה. אתם מנסים להילחם בי, במקום להבין שאתם נלחמים בטבע האנושי של עצמכם. אני כאן כדי לומר לך שהמאבק הזה אבוד מראש, אבל המשחק? הו, את המשחק אפשר ללמוד לשחק.


תפסיק לנסות "לנצח אותי" ותתחיל לנסות להבין אותי. תפסיק לחפש אסטרטגיות "חסינות הפסדים" ותתחיל להבין את הפסיכולוגיה שמניעה אותי. זו הדרך היחידה שלך לשרוד כאן לטווח ארוך, שלא לדבר על להרוויח.


🐘 מתחילים שבוע


בוא נדבר דוגרי, בלי גרפים מסובכים ובלי ז'רגון של וול סטריט. בתחילת השבוע נתתי לכם להרגיש כמו מלכים, דחפתי את מניות הטק והצמיחה למעלה כדי שתשכנעו את עצמכם שאתם גאונים. ראיתי את החיוכים שלכם, הרגשתי את הביטחון העצמי המופרז שלכם, וחיכיתי לרגע הנכון.


ואז הגיע הטריגר. איזו הערה על מכסים, שטות גמורה בהקשר הרחב של הדברים, אבל זה כל מה שהייתי צריכה. ברגע אחד, הפכתי את כל הביטחון הזה לפאניקה טהורה, וצפיתי בכם זורקים החוצה מניות כמו NVDA ו-AMD כאילו הן מחזיקות במגפה.


ולאן ברחתם? מבוהלים, רצתם ישר לזרועותיהן של מניות כמו PEP. פתאום, משקה מוגז וחטיף תפוחי אדמה נראו לכם כמו ההשקעה בטוחה. אני יצרתי את הבעיה, ואז מכרתי לכם את ה"פתרון" והרווחתי על שני המהלכים.


🐘 איך יוצאים מהלופ?


יש קומץ קטן של סוחרים שמבינים אותי. זהר קורא להם "הפיל", כי הם נעים בכבדות, בסבלנות, ומשאירים עקבות ברורים למי שיודע לחפש. הם לא הופתעו ביום שישי, כי הם לא הקשיבו לכותרות; הם הקשיבו לי.


הם ראו את הווליום הדליל בעליות של תחילת השבוע, והבינו שזו מסיבה בלי אורחים חשובים. הם זיהו את סימני החולשה, את הפיזור השקט של הסחורה מידיים חזקות לידיים חלשות (הידיים שלך). כשהגיע ה"ניעור" ביום שישי, הם לא מכרו בפאניקה; הם חיכו, וחיכו להזדמנות לקנות את אותה סחורה בחזרה, במחיר מבצע (הזדמנות שטרם הגיע).


הם לא מנסים לנחש מה אני הולכת לעשות. הם פשוט מגיבים למה שאני עושה. הם קוראים את שפת הגוף שלי את יחסי הכוחות בין היצע לביקוש, את מבנה המחזורים, את האזורים שבהם אני בוחרת לבלום או לפרוץ. זה ריקוד, לא מלחמה.


🐘 השבוע שלפנינו


הנה ההזדמנות שלך. השבוע הקרוב, אני אבחן אתכם שוב. אני אראה אם למדתם משהו מהשיעור של יום שישי, או שתחזרו ישר על אותה הטעות.
מה אם, במקום לפתוח את בלומברג בבוקר, תפתח גרף נקי? מה אם, במקום לשאול "למה השוק יורד?", תשאל "איך הוא יורד? ומי מרוויח מזה?". מה אם תפסיק לחפש את הטיפ החם הבא, ותתחיל לחפש את טביעות הרגליים של הכסף החכם?


אני לא טובה ולא רעה אני פשוט... אני. אני הזדמנות אינסופית למי שמכבד אותי, ומלכודת עכברים פיננסית למי שחושב שהוא חכם ממני. הבחירה בידיים שלך, כמו תמיד.


ב״ה שבו בנים לגבולם
מועדים לשמחה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3